יש להזין שם משתמש וסיסמא כדי להתחבר למערכת הניהול
שם משתמש:
סיסמא:
סגור
היכנס למערכת הניהול
מערכת הניהול
המערכת פתוחה, אפשר ללחוץ על כל טקסט באתר כדי לשנות אותו ועל כל תמונה כדי להחליף או למחוק אותה.
סגור
התנתק
בטל
שמור

על פלמנקו



פלמנקו הוא סגנון מוזיקה צועני שהתפתח באנדלוסיה שבדרום ספרד.

הצוענים הגיעו לספרד ואנדלוסיה בערך בשנת 1400 לספירה. לאחר מאות שנים (בערך במאה ה- 18) מוזכרת לראשונה תרבות הפלמנקו כמשהו מוגדר אך לא מגובש סופית

כשהגיעו הצוענים לספרד, הם נתקלו בריקודים ושירה שהייתה קיימת כבר במחוזותיה השונים של ספרד. הצוענים שהתיישבו באנדלוסיה ספגו ושילבו את המוסיקה שהם הביאו, עם המוסיקה המקומית. זה היה אך טבעי לצוענים להתערות בין התושבים המקומיים בינהם היו גם מוסלמים, גם יהודים, וגם נודדים ממקומות באפריקה

העירבוב של התרבויות והסגנונות יצר את הפלמנקו!!! 

 

המופעים הראשונים היו במסגרת המשפחתית, אך מהר מאד הם יצאו ל Pen`as Flamencas 

האילתור שלט בכל!!

הצורך להפריד בין האומנים לבין הקהל יצר את "הטבלאו" (Tablas= קרשים) 

במקביל, בקיץ, חיי הרחוב באנדלוסיה שוקקים במיוחד, מה שהביא את תופעת הפסטיבל תחת כיפת השמיים Aire Libre 

המפגש האותנטי בין הקהל למופיעים


הפלמנקו בנוי על מקצבים שונים, חלקם מורכבים. שהתחיל בשירת הפלמנקו ולאחר מכן צורפה הגיטרה הספרדית. בשלב הבא הצטרף הריקוד. בליווי הפלמאס (מחיאות הכפיים) וספטאדו (רקיעות הרגליים) כך נוצר השילוש המפורסם: שירה, נגינה וריקוד. ולבסוף הצטרף הקחון – תוף פלמנקו. שמקורו בדרום אמריקה

היום משלבים במוסיקת הפלמנקו גם כלי נגינה נוספים ככינור, חליל צד ועוד

 


חלוקה של המיקצבים. 

יש חמישה מקצבים בסיסיים: סולאה ; סיגירייה; בולרייה; טנגו ; אלגרייה 

שילוב של רגש עמוק וקצב מדוייק

הפלמנקו במקורו הוא הווי משפחתי. המתרחש במקומות אינטימיים של אותה משפחה, בחגיגות ומסיבות פרטיות. הוא מאפיין את הפלמנקו הטהור = Flamenco Puro .

כך נוצרו שלושה סוגי שירה, בה משתמשים עד היום:

הזמר העמוק = Cante Jondo – שירה כבדה ורצינית המדברת על הסבל של העם הצועני

הזמר הקליל = Cante Chico – המבטאת קלילות ושמחה

והזמר הבינוני = Intermedio  - שירה בין עצב לשמחה

 

עם השנים, הפלמנקו הפך לחלק מתרבות ספרד והעולם כולו ויצא מגבולות המשפחה. 

 


ריקוד הפלמנקו
ריקוד הפלמנקו, מתבסס על הטכניקה וחוש האלתור 

כל רקדן מפתח את הסגנון האישי שלו 
עבודת הרגליים היא המאפיין הבולט ביותר ליצירת מקצבים ומשפטים מוסיקאליים.

עבודת הידיים המיוחדת. החזקת הגוף המתוחה  והעוצמה בכוונת התנועה. כך רקדן הפלמנקו יוצר,

מגוון אינסופי של שילובים קצביים. תוך אמירה אישית והבעת רגשות.

Design: Merav Shalom , Powered by: ZadaheaD , 2012